<h1>ספר ל"ו שערים לרבינו אליעזר מגרמיזא בעל הרוקח — שער י"א</h1>
<h2>דף מו:</h2>
אונה הסרוכה לאומה נחלקו בה גדולים ואנו נוהגים היתר כפסק רש"י ורבו הזקן והילך פי' של שניהם מעשה בא לידי ושאלתי את מורי הזקן רבי יעקב בר' יקר והתירה לי לאכול ויש שאוסרין והוא אמר טעמו וטעם האוסרין האוסרין אומרים הרי יש נקב ולא מצינו שהותר אלא באוני כסדרן דהיינו ריביתייהו אבל באומי לא וטעמא מפני שעומדין במיצר החזה במקום חיתוכא דאוני דכיון שהמקום צר רבצה אונה של ריאה על הדופן ונדבקה לאומה מחמת מכה נדבקה פרח ומתחממת והדרא בריא ותדע שהרי אונא הסרוכא לדופן באוני כשרה אבל באומי טרפה וטעם מורי לא מצינו אומא בתלמוד ורבא לא אמר טעמו בשביל החום דהא בכל הריאה אמרינן דלא שליט בה אוירא ורבא אמר טעמו היינו משום ריביתייהו כלומר כך הם גדילים זו עם זו ואין מתפרקות זו מזו הלכך לא שנא אומא ולא שנא אוני ורבא דנקט אוני משום דעיקר מילתיה דאורי לן שלא כסדרן טרפה ואע"ג דאי הוו אוני דסריכי בדופן כשרה [כדאמרינן לקמן (מ"ח ע"א)] (כד)אשמעינן רבא דהתם היינו טעמא כיון שהחלל צר והן שוכבות תמיד אצל הדופן ואינן מתפרקות [ממנו זו מזו אבל בשלא כסדרן מתפרקות הן שהרי אמצעית מפרקתן] ולא תימא דוחק הדופן מעמידו שלא יתפרקו אבל אונא באומא [שלא] כסדרן לא איצטרכי לאורו לן דכיון דברוחב החלל עומדת מי יחזיק בה שלא יתפרקו וסיוע לדבריו מצאתי בתשובת הגאונים וניכרין דברי אמת, ע"כ פסק של רש"י, וריב"א נמי מתיר אונא באומא מדאמר רבא תרתי אוני דסריכי להדדי שלא כסדרן טרפה אבל כסדרן כשרה בע"כ לא תמצא (בשמואל) [בשמאל] שלא כסדרן אם לא תאמר דרבא דיבר גם באומה ורבא לא מפליג בין ימין לשמאל הלכך אונא הסרוכה לאומא כשרה דהוי כסדרן והא דאמר רבא ה' אוני אית לה לריאה דחסר שייך בה משמע דלא איירי באומי כלל דא"כ הו"ל למימר ז' אוני ורבי יצחק בר' יהודא הלוי חבירו של רבי יעקב בר' יקר ותלמידו אוסרין דאין סירכא בלא נקב ותרתי אוני במיצר החזה קיימי ומיפרקי מהדדי רבי' יעקב הצרפתי והר' משה מפויא וה"ג אוסרין אבל בכל המקומות נוהגים להתיר אונא באומא וכן עמא דבר.
